הדיכאון כמצע פורה למחשבות שכלתניות

אני חושב {מה שמע אני קיים?} שלרוב המחשבות שלנו העמוקות מגיעות ממקומות שמטרידים אותנו.
כי לאדם הממוצע אין ממש הרבה זמן להתעמק בדברים שכליים, ומאידך האדם השמח/ המאושר לא מביא עצמו להטרדה אלא די נינוח במצבו או בשפת העם "עזוב אותי באימאש'ך"
אם כן מתוך עדות אישית ומתוך ראייה על החושבים אני מוצא מכנה משותף, הטרדה.

זה יכול להיות כל דבר פרט להטרדה פיזית המונעת מהשכל לשוטט בחופשיות, לכן לרוב אני מוצא שהדיכאון הינו מצע מעולה לפוריות ויצירתיות בפילוסופיה אך מכוון שהמקום הינו קודר, אז המסקנות או הכיוונים הינם לכיוון השלילה.

אני מאמין שבעתיד ימצאו את המקום שממנו נובעת היכולת לחשוב לעומק וינסו לתעל את העניין שיגיע ממקומות נינוחים, כי אז התוצאות והכיוונים יהיו יותר חיוביים והאנושות תוכל להפיק מכך הרבה מאוד תובנות מעבר לקיים.

לא יודע מדוע אני כל הזמן מוצא עצמי מסביר כל דבר באריכות ייתרה ומייגעת {כן גם אותי}
הלוואי והייתי יכול לאמור בדיוק מה שאני רוצה להעביר, בצמצום.
אני חושב שזו סגולה ויכולת אך מעל הכל יכול להיות והיא נובעת לדעתי ממקום של חוסר ביטחון שמא לא אובן נכון ולכן כל הזמן אני מרגיש צורך לפרק לגורמים כל מחשבה בכדי שהצד השני יוכל להבינה נכון ואילו המסוגלים לאמור משפט ולסגור דברם לדעתי מאוד בטוחים בעצמם או שמאוד לא איכפת להם, משהו בסגנון "מי שמבין ראוי להבין" ולי חשוב היתר או להגיע לכלל {ביקורת: שוב לדעתי חוסר ביטחון עצמי}

מודעות, תחשבו על זה

שלום רב

איני יודע עד כמה אהיה חושפני, פתוח ואמיתי בבלוג הזה וכולי תקווה שאמצא את האומץ לחשוף עצמי מבלי לחשוש מתגובות וממש להביע מבלי מעצורים את רחשי ליבי ואת מחשבותיי

* אני רואה בבלוג הזה את היומן האישי שלי.

* ייתכן ויהיו פוסטים עצובים או דיכאוניים וייתכן מיותרים או שלא ממש יגידו / יגיעו לפואנטה 

הבלוג הוא יותר מקום למעבר המחשבות שלי או כתיבתן בפועל בכדי שתהיה איזו עידות כל שהיא שהייתה מודעות.

* כן אני יודע המשפט האחרון לא מוסבר כל כך אבל זו המטרה של הבלוג, להביע דעות ומחשבות מבלי להסביר הכל ובמשך הזמן מי שיכיר מעט ימצא את ההמשך וההסבר /ההבנה לקירות.

מקווה שלא חשוב מי אתה/ את, אכן תמצאו בים המילים איזה שהוא מקום להתבוננות,/ עוד מחשבה, עוד רעיון לתשומת לב

בידור?

לא איני חושב או רוצה שדברים שיעציבו אותי יהיו לאחר כבידור ממש כמו שלראות אדם במצב כואב לא נראה לי מצחיק ואנושי (כדוגמת פיספוסים למיניהם)

דיי הרבה זמן חיפשתי שם לקרא ליומן הזה וכל רעיון שעלה תאם לדבר אחר וסתר אחר אך אני חושב ש"מודעות" היא ההגדה הנכונה הכוללת ביותר את הרעיונות שיובאו וזו אשר דחפה לפתיחת הבלוג

אז כמו שאמר שלמה המלך בעבר :"אין חדש תחת השמש" הנה בתמצות אימרה אחרת שלו מגדירה את הבלוג בצורה יותר נכונה:

"כִּי בְּרֹב חָכְמָה - רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת - יוֹסִיף מַכְאוֹב"

בכל אופן כרגע מיציתי את הפתיחה וההסבר על, אז נשתמע במועד אחר, עד אז תחשבו על זה
להיות מודע = לחיות