יום שלישי, 25 בפברואר 2014

וילכו אחר ההבל ויהבלו

 
 
עוד גאדג'ט יצא, והעולם רועש.
עוד טכנולוגיה חדשה והעולם גועש.

הנה התחדש לו המרוץ להשגת הגביע הקדוש לחיי האושר של בני התמותה אשר אינו נגמר.

וכולם משחקים ב...





קשה לי לראות בכל פעם מחדש את מיליארדי הממון המושקעים ברדיפה אחר הצל שלנו.
במקום שיפתרו את הבעיה היחידה שיש לאנושות, משקיעים בהכל ולכל הכיוונים ולא בבעיה המרכזית והחשובה ביותר – החיים.

אילו כל העולם היה נרתם, כל מדינה הייתה מקצה רק 20% מהמשאבים שלה למצוא תרופה שתפסיק את המוות, היו מוצאים!
זה היה רק עניין של זמן, אבל היו מוצאים!

במקום זאת?
מלחמות, פוליטיקה, כספים, נדלן, מזג אוויר, רכילות, ריאליטי....

ועל כך אומר הקב"ה בירמיהו פרק ב' פסוק ה':
כֹּה אָמַר יְהוָה, מַה-מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל- כִּי רָחֲקוּ, מֵעָלָי; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל, וַיֶּהְבָּלוּ.

ההבל שהאנושות עסוקה בו הוא יהיה לה לרועץ.
כל כך טיפשי!
כל כך ריק וללא תכלית.

זה כמו שאדם כלוא יקשט את הכלוב שבו הוא נמצא וישקיע בכך הכל, במקום להשקיע את כל יכולותיו לצאת ממנו.

* הדברים נכתבו לרגל צאת מכשיר Galaxy S5 של סמסונג ב 25.2.2014, עבור מי שיקרא דברים אילו בשנת 2538 וידע שאין חדש תחת השמש...

יום רביעי, 5 בפברואר 2014

הפוסט לזכרי


עדיין לא מובנת לי מה המשמעות של "טוב שם משמן טוב"




מוזר לי שיש כאילו שעושים הרבה בכדי לשמר את זכרם {אגב מסתבר שזהו סימפטום אשר רק בעלי כוח ויכולת לוקים בו וזו השריטה שלהם בלבד וגם להם יש את היכולת להוציא זאת לפועל}
הם פועלים כל מיני דרכים כדי שיזכרו אותם והדמיון מאוד מפותח בעניין החל מאבנים, אנדרטאות, יערות, גני שעשועים, בתי חולים או מחלקות בבתי חולים, כיתות לימוד, מבנים אוניברסיטאות רחובות וכו'...




אני יכול להבין כל מיני עמותות וקרנות אשר אכן מועילות לאחרים, או חברות אשר נושאות את השם של המקים שלהן אבל כל היתר נראה מאוד נרקיסיסטי {כן, נכון שגן ציבורי מועיל לציבור, אבל רדיפה לכך...}

ואני לא מבין מה יעזור לי אם יזכרו אותי לאחר מותי?

הנה אני זוכר את אבי ואימי והוריהם ורבותי ואנשים שהכרתי ושאינם בחיים, איזו תועלת יש להם מזה?
השאלה לא מגיעה מכיוון אגואיסטי חלילה אלא באמת שאלה אמיתית, מה יוצא למת מזה שאנו זוכרים אותו?

ואולם יש 2 דברים שאמצא בהם ייתרון בכדי שארצה מאוד שיזכרו אותי:
1 שבמידה ותהיה אפשרות, אז שיחזירו אותי לחיים, בתחיית המתים {ובכלל גם לפני כן אם יש אפשרות בבקשה} לשם כך אני חושב שזה ממש חשוב שישאר זכרון.
והנה עבור זה אני מקדיש את הפוסט הזה לזכרי
אני הייתי בתוככם, הייתי ואיני עוד
ואני מבקש מאוד, להחיות אותי.
שמעון מור יוסף

2 שמי שיזכר בי ודרך כך ייזכר במידע שנתתי לו שיכול להועיל לו.
פרט לכך ונכון להיום איני רואה בזה ייתרון כל שהו או הצדקה לרדיפה ההדיוטית אחר שימור זיכרון.

אומרים שיש עילוי נשמה בהזכרת שם נפטר, טוב את זה איני יודע, אבל אני מאמין שגם ואם הדבר נכון אז זה לא יועיל לנפטר אם הוא עשה זאת לא באמצעים כשרים ועל כך אולי ניתן להבין את ההתחלה "טוב שם משמן טוב" שכאשר יש אמת בדבר ואנשים זוכרים אדם אשר באמת היה טוב מאוד ייתכן והדבר מועיל לו בעולם אחר כאשר מזכירים אותו בלב שלם ובאמת נכונה.